יָנוּאָר תָּמִיד מַזְכִּיר לִי/ יָנוּאָר תָּמִיד מַזְכִּיר לִי מִתְנַדֵּב לְמַעַן אֵיזוֹ אֲגֻדָּת סְתָרִים, מַקִּישׁ פִּתְאֹם בַּדֶּלֶת כְּמוֹ סַרְטָן: "אֶה סְלִיחָה גְּבִרְתִּי, הַאִם תּוּכְלִי?" "לֹא, אֵינִי" "הַאִם תִּרְצִי לִתְרֹם אוֹתָךְ?" הוּא מִתְלַבֵּט בְּאִם לְהִכָּנֵס אוֹ לְחַכּוֹת בַּחוּץ, עוֹמֵד נָבוֹךְ, נִגָּר מִמַּאֲמָץ אֲנִי מוֹשֶׁכֶת בִּכְתֵפַי אֵינִי שְׂמֵחָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּאֹפֶן מְיֻחָד יֶתֶר עַל כֵּן, אֵינִי מַאֲמִינָה לוֹ … המשך לקרוא יָנוּאָר תָּמִיד מַזְכִּיר לִי